על ידי כּוֹתָר » ג' אפריל 09, 2019 2:19 pm
עיין בפסחים קח. אשה בפני בעלה, והטעם שמפרש שם הרשב"ם שאשה כפופה לבעלה ואימת בעלה עליה.
הב"ח בסימן תע"ב כותב שהרשב"ם גורס:
"אשה אצל בעלה" לא בעיא הסיבה. ולכן פירש שהטעם באשה כי כפופה לבעלה ואימת בעלה עליה.
והקשה הב"ח על טעם הרשב"ם:
1. גם באשה חשובה, אמאי אינה מסיבה הלוא צריך שתהא עליה אימת בעלה.
2. אימת בעלה עליה, ודאי אינו כ"כ כאימת האב על הבן, ואף על פי כן בן אצל אביו חייב בהסיבה.
ולענ"ד קשה מאוד לדעת הרשב"א למה בשמש ובעבד צריך להסב, ואין את הטעם שכפופים לאדונם, ואשה פטורה מהסיבה.
לפי הב"ח אפשר לחלק, שגם אשה פטורה רק בפני בעלה, והירושלמי באמת משווה עבד בפני אדונו לאשה בפני בעלה בספק שמסתפק שם.
ולבבלי שפשט שאשה בפני בעלה פטורה, אה"נ שגם עבד בפני אדונו פטור.
עיין בפסחים קח. אשה בפני בעלה, והטעם שמפרש שם הרשב"ם שאשה כפופה לבעלה ואימת בעלה עליה.
הב"ח בסימן תע"ב כותב שהרשב"ם גורס:
"אשה אצל בעלה" לא בעיא הסיבה. ולכן פירש שהטעם באשה כי כפופה לבעלה ואימת בעלה עליה.
והקשה הב"ח על טעם הרשב"ם:
1. גם באשה חשובה, אמאי אינה מסיבה הלוא צריך שתהא עליה אימת בעלה.
2. אימת בעלה עליה, ודאי אינו כ"כ כאימת האב על הבן, ואף על פי כן בן אצל אביו חייב בהסיבה.
ולענ"ד קשה מאוד לדעת הרשב"א למה בשמש ובעבד צריך להסב, ואין את הטעם שכפופים לאדונם, ואשה פטורה מהסיבה.
לפי הב"ח אפשר לחלק, שגם אשה פטורה רק בפני בעלה, והירושלמי באמת משווה עבד בפני אדונו לאשה בפני בעלה בספק שמסתפק שם.
ולבבלי שפשט שאשה בפני בעלה פטורה, אה"נ שגם עבד בפני אדונו פטור.