על ידי כּוֹתָר » ב' פברואר 10, 2020 8:50 pm
איתא בכתבי האריז"ל (פע"ח שער הפורים):
"והנה הארה הזאת לא היה לא בשבת ולא ביום טוב, אלא בפורים בלבד. וכמו שאמרו חז"ל כל המועדים עתידין להבטל וימי הפורים לא יהיו נבטלים, כמד"כ וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים. והבן מה שאמר לא יעברו, כי תמיד נשאר הארה זו בזמן הזה של ימי הפורים וכו', והיא הארה אשר מעולם לא נהיה כמוהו". ע"כ.
ובספר דרכי נועם הביא עוד על גודל מעלת ה"עת רצון" בפורים:
"אחז"ל במדרש (אסת"ר ו,א), אמר דוד לפני הקב"ה, רבש"ע, זכרני ה' ברצון עמך, בשעה שתעשה תשועה לישראל ע"י מרדכי ואסתר.
דוד המלך היה חמש מאות שנה לפני נס פורים, וכאשר ראה ברוח קדשו את העת רצון של פורים שיהיה בימי מרדכי ואסתר ביקש להזכר ולהפקד בו. ואף שהיו בינתיים עוד הרבה זמני רצון, כמו בנין בית המקדש שאמרו עליו חז"ל (תענית כו:) ביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש, לא מצינו שביקש להזכר בהם, רק על העת רצון הגדול של פורים ביקש: זכרני ה' ברצון עמך פקדני בישועתך".
איתא בכתבי האריז"ל (פע"ח שער הפורים):
"והנה הארה הזאת לא היה לא בשבת ולא ביום טוב, אלא בפורים בלבד. וכמו שאמרו חז"ל כל המועדים עתידין להבטל וימי הפורים לא יהיו נבטלים, כמד"כ וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים. והבן מה שאמר לא יעברו, כי תמיד נשאר הארה זו בזמן הזה של ימי הפורים וכו', והיא הארה אשר מעולם לא נהיה כמוהו". ע"כ.
ובספר דרכי נועם הביא עוד על גודל מעלת ה"עת רצון" בפורים:
"אחז"ל במדרש (אסת"ר ו,א), אמר דוד לפני הקב"ה, רבש"ע, זכרני ה' ברצון עמך, בשעה שתעשה תשועה לישראל ע"י מרדכי ואסתר.
דוד המלך היה חמש מאות שנה לפני נס פורים, וכאשר ראה ברוח קדשו את העת רצון של פורים שיהיה בימי מרדכי ואסתר ביקש להזכר ולהפקד בו. ואף שהיו בינתיים עוד הרבה זמני רצון, כמו בנין בית המקדש שאמרו עליו חז"ל (תענית כו:) ביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש, לא מצינו שביקש להזכר בהם, רק על העת רצון הגדול של פורים ביקש: זכרני ה' ברצון עמך פקדני בישועתך".